גמרא
פירוש
וְהָא כי אֲתָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
לענין בכורים אמרה תורה בכורי אדמתך עד שיהו כל הגדולין שבאדמתך ומ״מ כל שהאילן כלו באדמתו ואע״פ שהוא סמוך למצר חברו או נוטה לשדה חברו מביא וקורא ואע״פ שהיה חייב להרחיק שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ: עשר תקנות תקן עזרא לישראל הראשונה שיהו קורין בשבת במנחה בספר תורה מפני יושבי קרנות שהשבת אחר אכילה ושינה זמן ישיבת קרנות הוא לפחותים ולהמון מצד שאין מלאכה בשבת ותקן שבאותה שעה יתקבצו כלם וישמעו דבר תורה: השנית שיהו קורין בשני ובחמישי בתורה ואע״פ שכבר נתקן דבר זה מימות משה רבינו כמו שדרשו ז״ל וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים אין מים אלא תורה כיון שהלכו שלשה ימים נלאו עמדו נביאים שביניהם ותקנו להם שיהיו קורין בשבת ובשני ובחמישי שלא יעמדו שלשה ימים בלא תורה מ״מ הם תקנו קריאת התורה אלא שדי היה להם בקורא אחד שלשה פסוקים או בשלשה קורין לשלשה פסוקים פסוק לכל אחד ואחד ועזרא תקן שלשה קורין כנגד כהנים לויים וישראל ועשרה פסוקים כנגד עשרה בטלנין: השלישית הוא שיהו דנין בשני ובחמישי ר״ל שיהו בתי דינין קבועים בשני ובחמישי ופרשו במסכת כתובות שקודם עזרא היו בתי דינין קבועים בכל יום והוא תקן שלא יהו קבועים בכל יום שלא יתבטלו ממלאכתן כל ימות השבוע אלא מתוך שמתקבצים בשני ובחמישי לשמוע דברי תורה יהו מוצאים לשם בתי דינין קבועים ויצאו מבית הכנסת לבית דין: הרביעית הוא שיהו מכבסין בחמישי בשבת לכבוד שבת ולא ימתינו עד ערב שבת מפני שיניחו ערב שבת כלו לצרכי הכנת שבת: החמישית הוא שיהו אוכלים שום בערב שבת כלומר שלא יהא להם כל השבוע מחשבה והשתדלות בענין עונה אלא בערב שבת כדי שיהו שאר הלילות פונים מכל עסקיהם ועוסקים בתורה והוא שאמרו אשר פריו יתן בעתו זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת והיא הנקראת עונה של תלמידי חכמים יש מפרשים ערב שבת לענין זה ארבעה לילות ליל רביעי וליל חמשי וליל ששי וליל שבת שכל שמתחלת ליל רביעי ואילך נקרא ערב שבת וממוצאי שבת ואילך שהוא ליל יום ראשון וליל שני וליל שלישי נקרא מוצאי שבת ופרשו הטעם שהמשמש מטתו בשלשה לילות של מוצאי שבת אפשר לפי חשבון זמנה שתלד בשבת ויבא לידי חלול שבת שכל היולדת לתשעה אינה יולדת עד שימלאו ימיה ואין תשעה חדשים מלאים אלא לרע״א אם נקלט הזרע בראשון או לרע״ב אם נקלט הזרע בשני או לרע״ג אם נקלט בשלישי וכל שלא קלטה בשלשה ימים אינה קולטת עוד שכבר נפסד ובטל כחו ותשעה חדשים שלמים אתה מוצא בהם ד׳ ימים על שבועות ונמצא שהיא יולדת ביום שהוא רביעי אחר קליטת הזרע מעתה אם שמש במוצאי שבת שמא לא תקלוט עד יום שלישי ויבא זמן הלידה ביום השבת אם שמש בליל שני שמא תקלוט ביום שני לביאה שהוא יום שלישי ואם שמש בליל שלישי שמא תקלוט בו ביום ונמצא שאפשר בכלם להיות זמן הלידה נגמר בשבת ולשאר הלילות אין כאן זמן לידה בשבת כמו שיצא לך מן החשבון ודברים אלו דברים תפלים הם ועיקר הדברים כמו שכתבנו שאין עיקר הכונה באלו אלא לתורה: הששית שתהא אשה משכמת ואופה באיזה יום שתאפה בכדי שבזמן שיבאו העניים לפתח לא יהיו נדחין מצד שאין הפת אפויה והרי זה פרוס בולי ובוטי תקנה לעניים שלא יצטרכו לטרוח ולחזור ותקנה לבעלי בתים שלא יחשדו: השביעית שתהא אשה חוגרת בסינר בשעה שעושה מלאכתה שאם לא כן שמא תחוס על בגדיה ותחשוף שוליה והדבר מגונה: השמינית שתהא אשה חופפת במסרק את ראשה קודם טבילה שמן התורה דייה שתעיין אם נקשרו שערות זו בזו ותתירם או אם נדבק בהם דבר החוצץ אבל הוא תקן חפיפה במסרק וענינה יתבאר במקומו בע״ה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush